מהי גבורת החיים - הגבורה היומיומית?

עד היום עיקר הפוקוס על גבורה בשואה התמקד בלוחמי גטו ורשה, פרטיזנים, ובחנה סנש. כאשר אנשים חושבים על אקטים של גבורה, הם חושבים על אקטים של הקרבה אנושית מלחמתית.

אולם הגבורה אינה מיוחדת רק למעשים ההירואים המלחמתיים, אלא גם ובעיקר למעשי הגבורה וההתגברות היומיומיים, זהו היופי בשפה העברית גם הגבורה וגם ההתגברות מגיעות מאותו שורש — ג.ב.ר

אין זה מקרה שכבר מתקופת המשנה, אנו נושאים את משפטו המפורסם של ר' שמעון בן זומא:

"איזהו הגיבור? הכובש את יצרו".

אז מדוע אנחנו בעיקר זוכרים את האקטים המלחמתיים?

נורא פשוט, רובנו נוכל להזדהות עם אקטים של גבורה יומיומית, אבל במרבית המקרים המונח הזה "גבורה יומיומית" יישמע לנו מאוד אמורפי ולא ברור. האם כשאני עוזרת למישהו לחצות את הכביש אני גיבורה, או האם כאשר אני רופא העובד מסביב לשעון לטובת סיוע לחולים אני גיבור, או האם כאשר אני ילדה שנלחמת בחרם חברתי – מניסיון? הדעות חלוקות האם אקט מסוים מהווה גבורה יומיומית או לא.

רוצים להבין על מה אנחנו מדברים? ארגנו לכם טריוויה קטנה – "מיהם הגיבורים והגיבורות?"

לאחר מילוי הסקר, תקבלו קישור לתשובות שכלל האנשים ענו

Slide מיהם הגיבורים והגיבורות?

אימתי מתרחש אקט של גבורה?

אם רוצים לפשט, ניתן לומר שהגבורה מתקיימת בעת אקט של התגברות על קושי בצורה שמטיבה עם אדם נוסף מלבדנו – כלומר נעשית למען אחרים. אבל גם פה קיים קושי.

כדי לעשות סדר בבלאגן, יצרנו למענכם, תבנית סכמטית שמבהירה לנו מתי מתקיים אקט של גבורה – הירואית או יומיומית.

אז ככה, בכל אקט של גבורה מתקיימים שלושה מרכיבים סימולטנית (אופטימיות, אקטיביות, אחדות), אם אחד מהמרכיבים לא מתקיים – לא מדובר באקט של גבורה:

  1. אופטימיות – היכולת לראות את הסיכויים לתוצאה חיובית מהמעשה בצורה אופטימית.

  2. אקטיביות – היכולת לפעול ולהוביל, להיות אקטיביים ולהוביל את עצמנו או אחרים קדימה. אקטיביות יכולה להתבטא גם כאקטיביות פאסיבית, אולם במקרה זה תחייב פעולה שבניגוד לאינסטינקט בסיסי – איזהו הגיבור הכובש את יצרו.

  3. אחדות (סולידריות) – היכולת להבין שאנו חיים יחד בעולם הזה באופן מהותי, ומשכך פעולותינו משפיעות גם על אחרים, לכן ניקח אותם בחשבון בבואנו לפעול.

שלושת המרכיבים מתקיימים בהכרח בכל אקט של גבורה, בין אם הירואי ובין אם יומיומי. לפעמים המרכיבים יתקיימו באחוזים נמוכים ולעיתים באחוזים גבוהים.

בואו נבחן זאת תחת שני מקרי בוחן:

  1. סמג"ד גולני, רועי קליין ז"ל, קופץ על רימון שהושלך עליו ועל חייליו במהלך מלחמת לבנון השנייה, והכל במטרה להציל את חיילים. במקרה זה 3 המרכיבים מתקיימים במקסימום:

    1. אופטימיות – רועי היה אופטימי לגביי הסיכויים שהמעשה יוביל להצלת חייליו, רק דמיינו שהיה חושב שהסיכויים להצלת חייליו הם בסה"כ 10%.

    2. אקטיביות – כנגד האינסטינקט הבסיסי, רועי קליין לא בורח ומבקש להציל את חייו, אלא ההיפך – הוא אקטיבי ומבקש לקפוץ על הרימון ובכך להקריב את עצמו.

    3. אחדות (סולידריות) – רועי רואה את חייליו לנגד עיניו ברמה המקסימלית – הוא מוכן לבטל את עצמו למענם שמירה על חייהם.

  2. אני או את/ה ממהרים לפגישה, ובדרך אנחנו רואים סבתא חמודה שצריכה סיוע בחציית הכביש, ואנחנו מחליטים לסייע, גם פה 3 המרכיבים מתקיימים פשוט במרכיבים נמוכים יותר:

    1. אופטימיות – אנחנו אופטימיים שנגיע לפגישה והכל יסתדר, למרות שאנחנו עוצרים לעזור.

    2. אקטיביות – כנגד ברירת המחדל (להמשיך לרוץ לפגישה), אנחנו עוצרים ומסייעים לסבתא.

    3. אחדות (סולידריות) – אנחנו רואים אותה לנגד עינינו.

שני המקרים מהווים קיצון זה לזה, באחד המרכיבים של הגבורה נמצאים במקסימום, ואז אנו מקבלים גבורה "הירואית" ובאחר המרכיבים נמצאים יחסית קרוב למינימום, ומשכך אנו מקבלים גבורה יומיומית.

דוג' אפשרית ל-3 מרכיבים בדוגמאות שניתנו מעלה

במהלך השואה התקיימו המון מקרים של גבורה יומיומית - מקרים אלו צריכים ויכולים להוות לכולנו השראה לגבורה יומיומית בחיים של כולנו

דוג' אפשרית ל-3 המרכיבים בדוגמאות שניתנו מעלה, דוגמאות מהשואה לצד הדוגמאות מלבנון ומהחיים היומיומיים

כך אנו בוחרים לצעוד בנתיב גבורת החיים, התנדבויות שמעצימות את הגיבורות והגיבורים ואותנו, גם אם לפעמים זה נראה קשה, הסיפוק שבעשייה שווים כל רגע

להתנדבות להתנדבות להתנדבות להתנדבות להתנדבות להתנדבות להתנדבות

Slide התנדבויות שיוצרות מסורת אקטיבית