גיבורים נשארים גיבורים

רוזינגר שמואל

שמואל, בן גיזלה ואלכסנדר (שנדור), נולד ביום ה' בניסן תרצ"ב (11.4.1932) בבודפשט בירת הונגריה. אביו היה פקיד בחברת חשמל, והאם עסקה במשק בית. סיים את לימודיו בבית ספר עממי ולאחר מכן סיים ארבע כיתות של בית ספר תיכון.

בבודפשט חיו ערב מלחמת העולם השנייה כמיליון איש, למעלה מחמישית מהם יהודים. כמדינת חסות של גרמניה חוקקה הונגריה כבר בשנת 1938 שורה של חוקים אנטי-יהודיים, בדומה ל"חוקי נירנברג". מקיץ 1939 נלקחו הגברים היהודים לפלוגות "שירות העבודה" של הצבא ההונגרי, ששימשו כאמצעי בידי הממשל לסילוקם מחיי החברה, התרבות והכלכלה.

לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים, במרס 1944, פוזרו יהודי בודפשט בבתים מיוחדים שסומנו במגן דוד. בנובמבר 1944 הם נכלאו בגטו והאלימות כלפיהם גברה.

עד תום המלחמה נרצחו כ-100,000 מיהודי בודפשט, חלקם בגטו ורובם באושוויץ.

הוריו של שמואל נרצחו בימי השואה. רק הוא שרד את זוועות המלחמה וזמן קצר לאחר השחרור, בקיץ 1946, העפיל לארץ ישראל. ביולי 1946 הפליג באונייה "הגנה", שנרכשה בקנדה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", אך האונייה אותרה על ידי הבריטים ובהגיעה לנמל חיפה, ביום 2 באוגוסט 1946, הורדו מעפיליה והועברו למחנה המעצר בעתלית.

לאחר כמה שבועות שוחרר שמואל ממחנה המעצר. בשנתיים הבאות חי ולמד בבית הספר החקלאי בבן שמן, שם עסק גם בענייני גדנ"ע (גדודי נוער). לאחר מכן שהה זמן מה בקיבוץ דן שבצפון כחבר בגרעין הכשרה, ועסק במקצועו – חשמלאי.

ביוני 1950 גויס שמואל לצה"ל, לגדוד נח"ל 909. כעבור כשנה הצהיר על רצונו לעבור לגרעין התיישבותי והחל בשירות ללא תשלום במחלקת דן – גוש תל חי.

בדצמבר 1951 התגייס שמואל לשירות קבע לשלוש שנים, ומיד לאחר מכן ביקש להתנדב למקצועות צוות קרקע של חיל האוויר. עבר לחיל האוויר, למד בקורסים שונים ובהם קורס אחזקת מטוסים ובסיומם הומלץ על ידי מפקדו, שכתב כי הוא בעל רצון, חרוץ ומוכשר. לאחר מכן שירת בבסיס חיל האוויר ברמת דוד כמכונאי גוף המטוס.

ביום כ' בתשרי תשי"ד (29.9.1953) נפטר שמואל. נראה כי התאבד על רקע מחלת לב ממנה סבל.

בן עשרים ואחת במותו. שמואל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות