גיבורים נשארים גיבורים

קונסטנטינו רפאל

רפאל, בן ליזה ואלחנן. נולד ביום י"ב בתמוז תרפ"ז (12.7.1927) בקורפו שביוון. גדל והתחנך בעיר הולדתו.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-75,000 יהודים, מהם כ-1,800 בקורפו. יהודי קורפו היו בעלי אזרחות איטלקית או יוונית.

יוון נכבשה על ידי הגרמנים באביב 1941 וחולקה לשלושה אזורי כיבוש – האיטלקי, הגרמני והבולגרי. קורפו נשלטה על ידי האיטלקים, ובאותה תקופה המשיכו היהודים בחייהם כמעט כרגיל.

לאחר כניעת איטליה לבעלות הברית, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על קורפו ומיד החלו מעשי ההתעללות ביהודים. אקציית הגירוש מקורפו נערכה בראשית יוני 1944. היהודים נאסרו על ידי יחידות המשטרה הצבאית הגרמנית ורוכזו במבצר העתיק בעיר, לאחר מסע מפרך בן שבעה ימים הגיעו לאתונה ומשם נשלחו לאושוויץ.

עד תום המלחמה נרצחו כ-65,000 מיהודי יוון, ביניהם כמעט כל יהודי קורפו.

משפחתו של רפאל הושמדה כולה באושוויץ, רק הוא ניצל עם שחרור הצבא האדום.

לאחר שחרורו התגורר זמן מה בבית דודו בעיר ז?נ?ת?ה, וכעבור חצי שנה שלח אותו הדוד לארץ ישראל.

בשנת 1945 העפיל רפאל לארץ, ואף כי הבריטים תפסו את אוניית המעפילים בה נסע הצליח להתחמק מידיהם והגיע לקיבוץ עין חרוד. כעבור חודשים מספר, משלא הסתדר בקיבוץ, עבר לתל אביב, שם עבד כפחח ובעבודות סבלות שונות.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה רפאל בין הראשונים להתגייס. כשישה חודשים היה בין מלווי השיירות לירושלים ואף עבר להתגורר בעיר.

באחד הקרבות בירושלים נפצע רפאל בעינו הימנית, הועבר לבית חולים ואחרי ניתוח הורכבה לו עין מלאכותית.

מאז הניתוח היה רפאל נתון בכאבים רבים שלא פסקו, ומדי פעם נזקק לטיפול. במרס 1949 הועבר לטיפול בבית החולים בחיפה, אך בעת שהמתין לניתוח, ביום ה' באדר תש"ט (6.3.1949), נפטר.

רפאל היה בן עשרים ושתיים בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות