גיבורים נשארים גיבורים

פלם חיים

חיים, בנו של דוד, נולד בשנת תרפ"ז (1927) בפולין. בן למשפחה אמידה, למד ב"חדר" ובבית ספר יסודי בעירו. מגיל צעיר הייתה ארץ ישראל משאת נפשו וחלומו, ואף הלהיב לה את חבריו.

ערב מלחמת העולם השנייה הייתה פולין למוקד המרכזי של יהדות העולם בתחומי הפעילות הדתית, הלאומית, הפוליטית, החברתית והתרבותית. חיו בה כשלושה ורבע מיליון יהודים.

המשבר הכלכלי החריף שפקד את העולם בסוף שנות השלושים השפיע מרות על כלכלתה של פולין והביא להחרפת הנימות האנטישמיות ולדחיקת רגליהם של היהודים, שנחשבו כבעלי מעמד מפתח בחיי הכלכלה. הם סבלו מחרם כלכלי אנטי-יהודי ומפוגרומים שהלכו והתרבו.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה המלחמה עם פלישתה של גרמניה לפולין וכיבושה במלחמת בזק. מיד לאחר מכן פורסמו צווים ותקנות אנטי-יהודיות שהביאו לבידודם החברתי של היהודים, לנישולם הכלכלי ולערעור כל מערכות חייהם.

בחודשים הבאים רוכזו היהודים בגטאות ובהמשך נשלחו למחנות ריכוז והשמדה. עד תום המלחמה נרצחו כשלושה מיליון מיהודי פולין.

בתחילת מלחמת העולם השנייה כלאו הנאצים את כל משפחתו של חיים במחנה ריכוז. הוריו נרצחו, רק הוא הצליח לברוח בשנת 1944 לרוסיה, שם הצטרף לחבורת פרטיזנים.

אחרי הניצחון על הגרמנים חזר חיים לפולין. כאשר נודע לו שאיש ממשפחתו לא נשאר בחיים עבר לגרמניה והצטרף לקבוצת הכשרה. זמן ממושך שירת בארגון "הבריחה", ותוך הסתכנות מתמדת העביר מעפילים יהודים דרך גבולות חסומים ונתיבי העפלה.

כשהגיע תורו, בשנת 1947, עלה חיים על אוניית מעפילים בדרכו ארצה. האונייה נתפסה על ידי הבריטים, וכל נוסעיה הוגלו לקפריסין.

לאחר כמה חודשים באי הגירוש הגיע חיים לישראל. הוא התכוון להצטרף לקיבוץ, אך חבורתו נתפזרה ולכן נשאר בחיפה. עבד בנמל חיפה, התיישב בנשר והתערה בחיי הארץ.

כשהחלה מלחמת העצמאות התייצב חיים למערכה. ב-10 במרס 1948 התגייס וצורף לגדוד 21 של חטיבת "כרמלי" – חטיבה מספר 2 ב"הגנה". הגדוד, שראשוני אנשיו באו מיישובי עמק זבולון והקריות, נטל חלק רב בקרבות החטיבה בצפון.

ב-21 באפריל 1948, לאחר צאת הבריטים ממרבית עמדותיהם בחיפה (למעט הנמל), פתחו הכוחות הישראלים במתקפה הגדולה על העיר הערבית. במתקפה השתתפו יחידות מחטיבת "כרמלי" וכן לוחמים מהפלמ"ח.

בשל החשש כי הלגיון הערבי, שחנה לאורך כביש חיפה-ג'נין, יתערב בקרב ויסייע ללוחמים הערבים בחיפה, הניח כוח מגדוד 21 חסימה ומארב במטעי קיבוץ יגור. בי"ג בניסן תש"ח (22.4.1948) אכן החל כוח הלגיון לנוע ברכב ובמשוריינים מבסיסיו לעבר חיפה, ונבלם בחסימה. במכת האש הראשונה נעצרה שיירת הלגיון, אנשיה ירדו ואז נפגעו באש המקלע שהפעיל חיים. בקרב העז שהתפתח במקום נפגע חיים בצווארו, ומת מיד. היה החלל היחיד מגדודו בקרב.

לאזור הגיעו גם כוחות בריטים חמושים במשורייני קרב נושאי תותחים והפגיזו את המארב, אך החסימה הישראלית הצדיקה את עצמה וכוח הלגיון לא התערב בקרב שהתחולל בחיפה. ערב חג הפסח תש"ח הצליחו הכוחות הישראליים לכבוש את העיר, ולכונן בה שלטון יהודי.

חיים היה בן עשרים ואחת בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר חסידים.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות