גיבורים נשארים גיבורים

פייג אליעזר

אליעזר, בנם יחידם של הניה ושלמה, נולד בחג השבועות, ו' בסיוון תרפ"ט (14.6.1929), ברומניה, בעיר בסטרה. גדל והתחנך בעיר הולדתו.

בין שתי מלחמות העולם פעלה ברומניה רשת חינוך יהודית עצמאית, היצירה היהודית פרחה והתנועה הציונית תפסה מקום ניכר בחיי הנוער. ואולם כלכלתה הנחשלת של רומניה, והיעדר היציבות הפנימית, היוו קרקע פורייה לצמיחת תנועות ימניות לאומניות ולפריחת האנטישמיות.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו ברומניה למעלה מ-600,000 יהודים, יותר משליש מהם בטרנסילבניה. רומניה הייתה למדינת חסות של גרמניה הנאצית עוד בטרם פרצה המלחמה (ספטמבר 1939). השלטון הרומני האנטישמי הטיל על היהודים שורה של הגבלות שהיקשו על הקיום ונישלו אותם מרכושם. יחידות "משמר הברזל" ("הלגיונרים") הטילו אימה על יהודי בוקרשט הבירה, וערכו בהם פרעות. גיוס היהודים לעבודות כפייה השלים את תהליך התרוששותם.

עד תום המלחמה נספו במחנות עבודה והשמדה כמעט מחצית מיהודי רומניה.

כל משפחתו של אליעזר נלקחה למחנות, שם נספו הוריו. רק הוא שרד לאחר שטולטל ממחנה למחנה. היה במחנות אושוויץ, מאוטהאוזן, דכאו וברגן בלזן.

בשנת 1944 הצליח אליעזר לעלות לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. בארץ התחסן, התבגר והיה לאיש. אחרי שלמד נתקבל לעבודה בבית המלאכה במכון זיו ברחובות (ממנו התפתח מכון ויצמן), והתמחה במלאכת המסגרות.

משפרצה מלחמת העצמאות היה מהראשונים להתגייס. אליעזר צורף לחטיבת "גבעתי", חטיבה מספר 5 שהוקמה בסוף 1947.

בראשית מלחמת העצמאות הגנו לוחמי החטיבה על יישובי גוש דן מול יפו הערבית והכפרים סביבה, אבטחו יישובים מבודדים במרחב הדרום, ליוו שיירות אספקה וערכו פעולות תגמול נגד מטרות ערביות.

בפסח תש"ח אליעזר השתתף במבצע "חמץ" לכיתור יפו, וכעבור כשבוע, בסוף אפריל, השתתף בקרב בתל-א-ריש.

הכפר תל-א-ריש שכן על גבעה מדרום לחולון (כיום זהו גן ציבורי בשכונת תל גיבורים בחולון). תושבי הכפר ולוחמים ערבים שנספחו אליהם הירבו להתנכל ולהמטיר אש על חולון הסמוכה. לוחמי ה"הגנה" תקפו את הכפר כמה פעמים במהלך חורף תש"ח, אך המקום נותר בשליטת הערבים. באפריל 1948, במסגרת מבצע "חמץ" בו נכבשו כפרים ערביים רבים סביב ליפו הערבית, הוחלט להשתלט גם על תל-א-ריש וג'באליה, שהטרידו לילה לילה את השכונות העבריות הסמוכות להם, בחולון ובבת ים.

המשימה הוטלה על לוחמי חטיבת "גבעתי", אליהם צורפו לוחמים מחטיבת "קרייתי". ההתקפה בוצעה בליל י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948). תחילה נכבש חלק מהכפר, אך הערבים הזעיקו תגבורת מכל האזור, במקום התפתח קרב עז והלוחמים הישראליים נאלצו לסגת.

אליעזר נפצע אנושות בהתקפה על תל-א-ריש, וכעבור יומיים, ביום כ"א בניסן תש"ח (30.4.1948), נפטר.

בן תשע-עשרה בנפלו. אליעזר הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ברחובות.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות