גיבורים נשארים גיבורים

לייכטר צבי

בן שרה ודוד. נולד ביום י"ב בכסלו תרפ"ד (20.11.1923) בפולין, בעיר קרקוב. אח לריטה.

צבי-רכרד למד בבית ספר יסודי והמשיך לגימנסיה עברית בעירו. מנעוריו היה חבר בתנועת "מכבי".

קהילת קרקוב נודעה כמרכז רוחני יהודי מן החשובים באירופה מאז ימי הביניים. בתקופת הכיבוש האוסטרי היוותה העיר חלק מגליציה והתפתחותה הואצה. בעיר הוקמו כמה מוסדות תרבות וחברה יהודיים ובהם גימנסיה עברית, בית חולים, אגודה יהודית לספורט ותיאטרון עממי. תחת שלטון פולין העצמאית הקהילה היהודית גדלה באופן ניכר, ונהנתה מחיי חברה ותרבות ערים.

ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בקרקוב כ-60,000 יהודים. הנימות האנטישמיות שהתגברו במדינה השפיעו קשות גם על קהילת קרקוב, ומצבם הכלכלי של היהודים הורע. עם פלישת הגרמנים לפולין והתקרבותם לעיר נמלטו רבים מהיהודים למזרח, לשטחים הסובייטיים, ובמקומם הגיעו פליטים רבים.

קרקוב נכבשה ב-6 בספטמבר 1939 והוכרזה כבירת המחוז. גל הרדיפות וההתעללויות ביהודים גבר: רכושם נגזל, זכויותיהם הבסיסיות ניטלו מהם ובתי כנסת הועלו באש. בעיר כונן יודנראט, עשרות אלפי יהודים גורשו לעיירות הסביבה ובגטו נדחסו כ-18,000 יהודים שסבלו מצפיפות, מתנאים סניטריים ירודים ומניצול מחפיר על ידי הגרמנים.

עד תום המלחמה נספו כמעט כל יהודי קרקוב.

מיד לאחר הגעת הגרמנים נשלחו כל בני משפחתו של צבי לגטו. אימו נספתה בקרקוב ב-1941, אביו הובל לפלאשוב ומשם למחנה הריכוז מטהאוזן, שם נרצח ב-1944.

רכרד הובא למחנה הריכוז אושוויץ ומשם למחנה הריכוז דכאו ומשם בצעדת המוות לטרזנשטאט, מצעדה זו הצליח להימלט לאחר שבועיים וניצל.

עד שנת 1943 הוא פעל עם הפרטיזנים בפולין, שלחמו נגד הגרמנים ככל יכולתם כשהם מסתתרים ביערות, כך עד שנתפס בידי הגרמנים ונלקח למחנה ריכוז. עם התקדמות הצבא הרוסי שוחרר המחנה ובסוף 1944 הצליח צבי לחבור לחיילי הבריגדה היהודית באיטליה. אחרי המלחמה במשך שנה הוא נדד באירופה בחיפוש אחר שרידי משפחתו, אך לשווא, מלבדו כולם נספו.

ב-19 באוקטובר 1946 עלו צבי ורעייתו שפרה, אותה נשא זמן קצר קודם לכן, לאוניית המעפילים "לטרון" בדרכם לארץ ישראל. האונייה, שאורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", הפליגה מנמל לה-סיוטה שבריביירה הצרפתית כשעל סיפונה 1,252 מעפילים – ניצולי שואה ממדינות מזרח ומערב אירופה וחברי תנועות נוער. הבריטים עקבו אחר האונייה מרגע צאתה לדרך, ובהגיעה ללב ים השתלטו עליה באמצעות סילוני מים וגז מדמיע, ירי מאקדחים והכאה באלות. "לטרון" נגררה לנמל חיפה, ובראשית נובמבר 1946 הורדו ממנה המעפילים בכוח והועלו על אוניות גירוש שלקחו אותם למחנות המעצר בקפריסין.

בקיץ 1947, אחרי כחצי שנה במחנה, הגיעו צבי ואשתו ארצה והתיישבו בדרום תל אביב, סמוך למסגד חסן בק. צבי הסתדר בעבודה כמעצב (דקורטור), עד מהרה למד עברית והתערה בחיי הארץ. על אף התלאות הרבות שעברו עליו היה עליז ברוחו והשרה מעליזותו על אחרים.

בסוף 1947, בתחילת המאורעות שבישרו את מלחמת העצמאות, עברו בני הזוג מביתם שהיה סמוך ליפו לגור בבית מכרים ברחוב פינסקר במרכז העיר.

בראשית מלחמת העצמאות התנדב צבי למערכה, וצורף לגדוד 14 בחטיבה מספר 1, חטיבת "גולני". אחרי אימונים השתתף כלוחם בפעולות רבות באזור הצפון, לחם בבית לחם הגלילית, בעין דור, השתתף בליווי שיירות בעמק הירדן, לוביה ועוד בדרך לשחרור טבריה. בכל מקום מילא את חובתו במסירות, וכפרטיזן לשעבר היה מופת לאומץ ולעמידה איתנה בכל משימה מתוך בוז לסכנה.

גם בצבא היה צבי "מדביק" בעליזותו את חבריו, כפי שזוכר אחד מהם: "בכל מקום ובכל פינה שמעת את צחוקו העליז והרענן, יחד עם בדיחותיו הרבות שמצאו הד וחיבה בקרב החבר'ה".

ביוני 1948 הוצבה יחידתו באזור המושבה סג'רה (כיום – אילניה) בגליל התחתון, שהייתה בקו החזית מול ריכוזי "צבא ההצלה" הערבי שישבו בלוביה ובטורען וניסו להגיע לעפולה. כבר בקרב הראשון, ב-9 ביוני, בלט צבי. סיפר חבר: "רכרד הראה אומץ רב בקרב מהרגע הראשון. הראשון במתקדמים, עם רימון ביד, שקט וקר רוח, היה לדוגמה לאחרים, פעל כחייל ותיק בביטחון מוחלט".

כזאת הייתה התנהגותו גם ביום שישי 11.6.1948. באותו בוקר נכנסה ההפוגה הראשונה במלחמה לתוקף, היחידה התכוננה ליציאה לחופשה וצבי ציפה לפגוש את רעייתו. לפני הצהריים הפרו הערבים את ההפוגה ותקפו את סג'רה, והפלוגה הוזעקה להגנת המושבה. סיפר חבר: "תחת מטח אש קשה הגענו לסג'רה. המשלטים בסביבה תפוסים על ידי האויב. כוחנו דל אך מוכרחים להתגונן… רכרד עבד בלי סוף, ויש לציין את עליזות רוחו בשעות קשות אלו. הרגיש את עצמו כל כך בטוח וחופשי, כאילו היה זה מקצועו מתמיד… בשעה 13:00 הפעיל האויב נגדנו תותחים ומרגמות… הפגז הרביעי נפל לידנו והרגשתי זעזוע קשה בכל גופי… התאוששתי כעבור רגעים ספורים ולפני עיני רכרד מתגולל בכאבים בשלולית דם…"

צבי נפצע קשה בגפיו, פונה לבית החולים בעפולה אך שם נפטר למחרת. היה אחד מכארבעים וחמישה לוחמים שנפלו בהגנת סג'רה בימים 9 עד 15 ביוני 1948.

טוראי צבי-רכרד לייכטר נפל בקרב בסג'רה ביום ה' בסיוון תש"ח (12.6.1948). בן עשרים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אישה.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות