גיבורים נשארים גיבורים

גלבר מרדכי

מרדכי, בנם של גיטל וחיים, נולד ביום כ"ד בסיוון תרע"ה (6.6.1915) בפולין, בעיר טרנופול שבגליציה המזרחית (כיום במערב אוקראינה). סיים בעירו בית ספר עממי. בהמשך, למד את מלאכת הסנדלרות.

מרדכי התגייס לצבא הפולני בשנת 1936 ושירת בו כשנתיים. בשובו נישא. לו ולרעייתו נולדו שני ילדים.

עד מלחמת העולם הראשונה הייתה טרנופול כלולה בגליציה שבשלטון אוסטריה, ובין שתי מלחמות העולם נשלטה בידי פולין העצמאית. יהודים ישבו בה מאז ייסודה, וזמן רב היוו רוב בין תושביה. ערב מלחמת העולם השנייה, אז סופחה העיר לברית המועצות, חיו בה כ-18,000 יהודים.

לאחר כיבוש העיר בידי הנאצים, ביולי 1941, נרצחו אלפים מיהודיה בשורת פוגרומים. מאות יהודים נלקחו לעבודות כפייה. קהילת טרנופול חוסלה בקיץ 1943 במחנה ההשמדה בלז'ץ.

מרדכי איבד את כל משפחתו בשואה. אשתו ושני ילדיו נספו בגרמניה, הוריו נשלחו למחנה השמדה. לאחר שכל עולמו חרב עליו, הצטרף בשנת 1942 לצבא האדום, צבא ברית המועצות, ולחם בגרמנים.

לאחר המלחמה נשאר מרדכי באירופה זמן מה, ובשנת 1948 עלה לארץ מאיטליה באוניית מעפילים.

זמן קצר לאחר עלייתו, במחצית ספטמבר 1948, גויס לצה"ל והוצב בגדוד השביעי של חטיבת "הנגב" (חטיבה 12). קרוב לעשרה חודשים שירת בנגב, ולאחר מכן הועבר לבסיס ציוד וחימוש של חיל החימוש.

לאחר שחרורו בשנת 1949 התגורר במלון החיילים המשוחררים בתל אביב, ועבד ביפו כסנדלר.

ביום ז' בחשוון תשי"א (18.10.1950), בעת שירות מילואים, נפטר מרדכי ממחלה.

בן שלושים וחמש במותו. מרדכי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות