גיבורים נשארים גיבורים

גוטמן מרדכי

מרדכי, בנם של פייגה ואהרן, נולד בשנת תרפ"ד (1924) בפולין, בפלונסק שבמחוז ורשה. גדל בסוחוצ'ין, הסמוכה לפלונסק, וסיים שם בית ספר עממי.

בפלונסק, שכונתה "ירושלים ד פולין", התגוררו כ-5,000 יהודים. ההשכלה היהודית, השפה העברית והרוח הציונית היו מאבני היסוד של העיירה, בה נולד והתחנך דוד בן-גוריון, שלימים יכריז על הקמת מדינת ישראל ויעמוד בראשה.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישתה של גרמניה לפולין וכיבושה במלחמת בזק ("בליצקריג"). עם כיבושה של פלונסק בידי הגרמנים נבזזו בתיהם של היהודים והונהגה עבודת כפייה. 90 המשפחות היהודיות שנותרו בעיירה נכלאו בגטו באוקטובר 1941, וכולם גורשו למחנה המעבר דז'יאלובו.

מרדכי שולח למחנות כפייה כבר בתחילת המלחמה, הועבד בפרך על ידי הנאצים אך זכה לראות את יום השחרור. בתום המלחמה הוא נותר השריד היחיד ממשפחתו.

אחרי מיגור גרמניה התגורר בעיר הנובר, ועסק זמן מה בחייטות. בעזרת חיילי הבריגדה היהודית עבר לאיטליה, וביום 19 ביוני 1946 העפיל ארצה באונייה "יאשיהו ווג'ווד", שאורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה".

האונייה נתפסה על ידי הבריטים בהגיעה לארץ, ומרדכי היה עצור במחנה עתלית כשבועיים. עם שחרורו התיישב בנחלת יצחק ועבד בנגרות.

כשהחלה מלחמת העצמאות התגייס, ושירת בחטיבת הפלמ"ח "הראל" – חטיבה מספר 10 ב"הגנה".

מרדכי השתתף בפעולות רבות עם גדודו. ביוני 1948 השתתף בקרב על מחנה הרדאר.

הרדאר היה מחנה צבא בריטי ששכן על פסגת הר נישא (כיום היישוב הר אדר) בהרי יהודה, בקרבת היישובים מעלה החמישה וקריית ענבים. מיקומו גרם לכך שכבר באפריל 1948, במהלך מבצע "יבוסי", הסבו חיילי הלגיון הערבי אבדות כבדות ללוחמי "הראל" שחשו לעזרת חבריהם בקרב נבי סמואל.

עם נסיגת הבריטים וחיילי הלגיון ממחנה הרדאר, במחצית מאי 1948, נכבש המחנה בידי לוחמי החטיבה והחזקתו נמסרה ללוחמי חטיבת "עציוני". אך הצבא הירדני כבש אותו בחזרה ביום 26 במאי 1948 כאשר תקף את המחנה בעוצמה רבה, תוך שהוא מסתייע בשריון ובארטילריה. בקרב זה נפלו כעשרים לוחמים מהחטיבה.

בשל החשש מניתוק הדרך לירושלים וכיבוש היישובים הסמוכים הוחלט לכבוש את הרדאר שוב, ובליל 27-26 במאי 1948 הסתערו עליו לוחמי "הראל". משימה זו לא צלחה.

בליל כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948) נערך קרב נוסף בניסיון לכבוש את הר הרדאר, אך מול ביצורי הירדנים ונשקם העדיף כשלה ההתקפה. בקרב נפלו למעלה מעשרה לוחמים, ובהם מרדכי.

בן עשרים וארבע שנים בנפלו. גבעת הרדאר נשארה בשליטת ירדן ובתום מלחמת העצמאות החלו סריקות אחר שרידי החללים. מרדכי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949).

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זוכרים במעשים ליצירת קהילת התנדבות לזכר הגיבורים והגיבורות