סיפור הגבורה של רחל אוריבך

אנחנו רוצים להציג את גיבורת היום, רחל אוריבך ז"ל – (1903 – 1976)

פועלה של רחל ממחיש את חשיבות הזיכרון, וכמה הזיכרון אינו עניין של מה בכך, אלא עבודה שמוטלת על כולנו.

רחל אוירבך, עיתונאית, סופרת, מסאית והיסטוריונית. חברה בקבוצת ארכיון "עונג שבת" של עמנואל רינגלבלום בגטו ורשה, שתיעדה את קורותיהם של היהודים בגטאות השונים.

אחרי חורבן גטו וורשה ודיכוי המרד, המשיכה אוירבך בתיעוד ארכיוני של קורות היהודים והשמדתם, וכתבה בפולנית מסה על הגירוש הגדול בקיץ 1942 ועל רצח האינטלקטואלים היהודים.

במסות האלה היא תארה את הגורמים החברתיים-פסיכולוגיים, הפרטיים והקיבוציים שהשפיעו על הקהילה היהודית בשנות הגטו; בין היתר תיארה מגוון רחב של תגובות והתנהגויות, החל מהקרבה העצמית למען הצלת המשפחה או הקהילה, ועד לשיתוף פעולה עם הצוררים.

רחל תיארה איך המנהיגות הנאצית ניצלה ללא בושה את שאיפתם של היהודים לשרוד ואת הנאיוויות האופטימיסטית שלהם – וכך להטעותם ולהעלותם על הרכבות בדרכם למותם המיידי בטרבלינקה בקיץ 1942.

רחל אוירבך עלתה לישראל ב-1950 ונמנתה על צוות מקימי "יד ושם".
בתמונה: הכדים בהם הוחבאו דפי התעוד של חברי "עונג שבת" על הנעשה בגטו ורשה.