סיפור הגבורה של צבי גיל (גלזר)

צבי גיל (גלזר)

גיבור היום הוא אדם רב פעלים שהקדיש ומקדיש את חייו להנצחה, להעצמה ולתרומה אדירה למדינה.

כשפגשנו את צבי ראינו איש מלא השראה, שנותן בכל מי שרואה אותו כוח גדול להמשיך, הלב התמלא גאווה כשצבי אמר לנו "ככה חייבים להעביר את זיכרון הגבורה והשואה, רק אקטיבית נצליח להעביר את הלקחים".

צבי גיל (גלזר) נולד בשנת 1928 בעיר זדונסקה וולה שבפולין למשפחה חרדית. דוד ניידט, סבו היה ממנהיגי אגודת ישראל בפולין. אביו, ישראל, היה סוחר ותעשיין.

צבי חי בגטו בזדונסקה וולה ממועד הקמתו בשנת 1940 ועד לחיסולו של הגטו בקיץ 1942. עם חיסול הגטו נשלחו סבו, אביו, שני אחיו ורוב משפחתו לחלמנו, ושם נספו. תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

צבי נשלח עם אימו לגטו לודז' שם פעל בתנועת " הנוער הציוני". החיים בגטו לא היו פשוטים אולם הם הצליחו לשרוד בגטו עד לחיסולו באוגוסט 1944, לאחר מכן שהה צבי כחצי שנה במחנות ריכוז שונים, בהם אושוויץ, דכאו ורידלאו, שם אולץ לפנות גוויות קפואות.

לקראת הסוף צבי חלה בטיפוס הבטן, הוא הועלה לרכבת מוות, אך שוב הוא הצליח ליצור לעצמו גורל חדש – צבי ברח מהרכבת בעת שמטוסי בעלות הברית חגו מעליה.

צבי שהה במשך קרוב לחודשיים בכפר גרמני, תוך התחזות לפולני, עד לשחרור על ידי הדיוויזיה של הגנרל הצרפתי לקלר.

צבי עלה ארצה במסגרת עליית הנוער בנובמבר 1945, נקלט בבית הספר החקלאי על שם מוסינזון במגדיאל. ב-1948 גויס לצה"ל והשתתף במלחמת השחרור. עם שחרורו ב-1950 ולאחר השלמת סמינר שליחים, יצא כשליח מחלקת הנוער של הסוכנות היהודית לארצות הברית.

למרות כל הקשיים שעבר ואובדן קרוביו הרבים, צבי הקים משפחה לתפארת בישראל – בשנת 1952 התחתן עם יהודית לבית קון, ניצולת שואה מהונגריה, אדריכלית פנים שבין היתר תיכננה את חדר הקבינט של ממשלת ישראל.

לזוג נולדו שלוש בנות: ענת, ראומי ואילה. והשניים חיו יחד עד לפטירתה בשנת 2003 – תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.

צבי הינו ממייסדי הטלוויזיה הישראלית שפעל ופועל רבות לתיעוד ולהנצחת מורשתם ותרומתם של ניצולי השואה למדינה. הוא היה חבר בוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל והופקד על קשרי הציבור וההסברה, וייסד בנוסף ביטאון המרכז "מזכר".

בנוסף היה צבי, בין היתר, חבר הנהלת "קרן הזיכרון העולמית להנצחה ותיעוד", חבר מועצת "יד ושם", חבר הוועד המנהל של מכון " משואה", וחבר "הפורום הלאומי למלחמה באנטישמיות".

ב-2009 הקים גיל ביחד עם משה זנבר וראול טייטלבאום את עמותת "עופות החול", אשר שמה לה למטרה להפיץ את נושא התקומה באמצעים חזותיים בעיקר לדור הצעיר. הוא כיהן כיו"ר הראשון של העמותה ויחד עם ראול הפיק את סרטה הראשון, שעסק באישים בולטים מקרב השורדים ותרומתם למדינה.

צבי הוא גם סופר שכתב עד כה שבעה ספרים, מהם ספרי תעודה וסיפורת, וכן מתעד השידור הציבור החל מתקופת "קול –ירושלים בשנת 1936 ועד ימינו. הוא מנהל בלוג פעיל (קישור לבלוג מופיע בסיום הפוסט).

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לשנת 2000 הדליק צבי משואה בטקס במוזיאון לשואה ולגבורה "משואה".

מדובר ממש רק בקצה קצהו של פועלו של צבי – .
צבי גיל הוא איש של עשייה, איש של תקומה, איש שעל אף התופת שעבר הצליח לבנות חיים חדשים. הוא השראה ביכולתו לממש חזון למציאות וביכולת הביצועית המדהימה והמגוונת שלו בהנצחה, בתיעוד ובהפקת לקחים.



הבלוג של צבי – "זרקור – הערות והארות לנושאים אקטואליים"
http://zvigill.wordpress.com

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x