סיפור הגבורה של פאולה קאופמן ולט

פאולה קאופמן ולט גבורת החיים

גיבורת היום שלנו, פאולה, חברת קבוצת ווסטרוויל, ממחישה כמה קבוצה מגובשת יכולה לתרום זה לזו ולאחרים. פאולה היא בעלת סיפור מופלא על תושייה, אומץ, נחישות וחוזק בלתי יתואר, והוא מזכיר לנו עד כמה גדולה היא נפש האדם ועד כמה בלתי נדלים הכוחות שיש לאדם בשעת הצורך.

פאולה קאופמן ולט נולדה ב- 5 ספטמבר 1920 בפולין וגדלה עד גיל 18 בווינה, אוסטריה.
לאחר אירועי ליל הבדולח בנובמבר 1938, הגיע מצב היהודים לשפל, ולפאולה, כחברה בתנועת הנוער "החלוץ", הוצע לצאת להולנד להכשרה מקצועית לקראת עליה לישראל. פאולה קיבלה את ההצעה ובהגיעה לאמסטרדם נשלחה לכפר החקלאי ורקדורף בו הוכשרו צעירים יהודים למקצועות שונים כהכנה לעליה לארץ ישראל.
בקיץ 1939 הייתה אמורה פאולה לצאת ארצה באניית המעפילים "דורה", אך מפאת גילה נזקקה לאישור ההורים שנותרו בווינה, והם סרבו. פאולה נשארה בוורקדורף.

במרץ 1941 פוזרו הצעירים בידי הגרמנים במשפחות יהודיות באמסטרדם ופאולה החלה לעבוד כאחות בביה"ח הפורטוגזי בעיר. בשנתיים העוקבות הועברו מעת לעת יהודים לוסטבורג, מחנה מעבר בדרך למחנות ההשמדה בפולין.

במרץ 1943, לאחר בריחה מהגרמנים, פאולה הגיעה להארלם, מצאה מחסה בבית משפחה מקומית והתחברה לקבוצת וסטרוויל, שפעלה להסתרת ילדים יהודים בחוות חקלאיות ולהעברתם מחוץ להולנד.
בתום השנה, ובסיוע ניירות מזוייפים אותם הכינו חבריה למחתרת היהודית, היא הגיעה לפריז מתוך מטרה לסייע בהעברת יהודים מהולנד דרך צרפת לספרד ומשם לישראל. כדי לזכות באישור שהיה חוקית בצרפת , פאולה הצטרפה לארגון הגרמני "טודס" בסיוע מסמכים מזויפים, שאפשרו לה תנועה חופשית בפריז.

לאחר פשיטת גסטאפו, במהלכה נתפסו חברים בקבוצה, פאולה החליטה לעבור ללימוז' ולעבוד עבור הגרמנים. היא נכנסה למטה הוורמאכט והציגה עצמה כגרמניה שברחה מהעיר רואן שהופצצה. היא נשלחה לפאריז למשרדי מטה הגסטפו הגרמני בפריז, ובשעה שנבחנה בקצרנות, נכנס קצין בכיר ששימש כמנהל הבינוי של הגסטפו, ולקח אותו כמזכירתו.

במסגרת תפקידה פאולה התלוותה אליו לאתרים רבים, חלקם סודיים, ובהם היו מרכזי חקירות ובונקרים לחרום לראשי הצבא הגרמני. היא ניצלה את הגישה שהייתה לה למסמכים במשרדו של הקצין, לקחה מדי ערב שרטוטים של בנייני גסטאפו לחדרה והעתיקה אותם. ההעתקים הועברו לחבר במחתרת עמו הייתה בקשר, וממנו לממשלת הולנד הגולה בלונדון ולאמריקאים .

אחרי נחיתת בנות הברית נאסרו על הסגל הגרמני יציאות ונסיעות. פאולה וחבריה זייפו מכתבי אהבה, שנשלחו אליה כביכול מחבר בהולנד שהציע להתחתן. באישור מיוחד פאולה נסעה להולנד להינשא, שם נפגשה עם נציגי הממשלה הגולה ההולנדית ומסרה עוד תכניות ומסמכים סודיים שגנבה.

כשחזרה פאולה לצרפת הצטרפה לפעילים יהודיים במחתרת צרפתית אנטי נאצית. היא העבירה עוד העתקים של תכניות ומסמכים שהחביאה לידי שני סוכנים "בריטיים", שהסתבר שהיו אנשי גסטאפו, ונעצרה. היא נחקרה בעינויים והועברה לכלא "פרן", שם הודתה שהיא בעצם יהודייה. כ-6 שבועות של צינוק , עינויים ונסיונות לשכנע אותה להסגיר חברי מחתרת אחרים ללא הצלחה הסתיימו ב 17 אוגוסט 1944. פאולה הועלתה לרכבת האחרונה הצבאית שהגרמנים הוציאו מפריז עד לבוכנולד. פאולה שבה לטעון שהיא נוצריה הולנדית, והוצבה לעבודה בבירקנאו ובהמשך בטרזינשטט, עד לשחרור המחנה בידי הצלב האדום. לאחר השחרור שבה להולנד, הצטרפה לארגון הג'וינט ועבדה במחנות פליטים בגרמניה, ויצרה קשר עם אמא ואחיה שחזרו מסיביר והיו היחידים מבני משפחתה ששרדו את השואה.

על פעילותה במחתרת בצרפת זכתה באות מסדר הכבוד הצרפתי מידי הגנראל דה גול.

ב-1947 עלתה לישראל ועבדה כאחות מיילדת בחיפה. היא נישאה ליוסף ולט והקימה משפחה. פאולה נפטרה בתל אביב ב-2013, מותירה אחריה שני ילדים, חמישה נכדים ו-8 נינים.

סיפורה של פאולה הוא סיפור של אישה שעשתה את הבלתי יאומן והבלתי אפשרי. אישה שמצאה בתוכה תעוזה ופעלה בחירוף נפש למען אחרים. יהי זכרה ברוך ותהא למופת לנו ולדורות הבאים.

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x