סיפור הגבורה של סבא שלמה

גיבור היום שלנו הוא סבא שלמה ז"ל, הוא כזה כי טוב ליבו מעולם לא עזב אותו, האופטימיות ואהבת האדם הייתה שם למרות כל קושי.

אין דרך יותר טובה לתאר את סבא שלמה ממילותיה של נכדתו שרי אפיק צוויג, המובאות פה 

"השבוע, בערב ראש חודש כסלו לפני שנים עלה סבא שלמה למעלה..

סבא שלמה היה עיוור, הגרמנים עקרו לו עין אחת ושרפו לו את השנייה. .

היה אוהב אותי בלב שלו ולא בעיניים.

הגרמנים לא הצליחו לשרוף לו את הלב..

סבא היה קורא לי "שרה פערלה".

אשתו אהובתו פערלה.., אם ילדיו נעלמה בטרבלינקה,

סבא שלמה היה בטוח, שאף אחד לא יודע שהוא לא רואה

לא היה לו מקל לבן של עיוורים.

אני הייתי המקל שלו, נתתי לו יד ולקחתי אותו לכל מקום שביקש.

כל ערב שבת, כשהיה חוזר מבית הכנסת,

היו מלווים אותו שני מלאכים, שאחרת איך היה מגיע?

לפעמים הם היו נכנסים הביתה.

נחמה אחותי, אפילו ראתה אותם פעם.

היא סיפרה, שהמלאך הטוב היה לו זקן לבן וארוך

וכמו סבא הוא תמיד מחייך,

והמלאך הרע היה נראה כמו גוי גמור

אבל יפה, כמו שחקן בסרט ערבי בקולנוע עדן .

נחמה ואני השתדלנו לא לריב ולהתנהג יפה,

כדי שיאמר המלאך הטוב:

"מי ייתן ותהא השבת הבאה גם כן יפה כל כך כמו זו עכשיו".

והמלאך הרע בעל כורחו היה עונה אמן."

תודה לך סבא שלמה על מי שהיית, תודה על מה שהשארת עימנו, כי את גבורת הרוח האנושית הזו, אף אחד לא הצליח להוריד – בשבילנו אתה השראה!