סיפור הגבורה של יוסף מסיקה

יוסף מסיקה

 אנו רוצים לשתף אתכם בסיפורו מעורר ההשראה של ראשון תושביה של העיר אשדוד ושורד השואה יוסף מסיקה ז"ל:

יוסף נולד בשנת 1917 בטריפולי שבלוב ובשנת 1933 נישא למרגלית.

במלחמת העולם השנייה, לאחר שנחתמו ההסכמים בין היטלר ומוסליני, הפך גורלם של יהודי לוב לגורלם של כל שאר יהודי אירופה תחת הכיבוש הנאצי. תחילה ריכזו את היהודים במחנה ריכוז בשם ג'אדו בדרום לוב, בהמשך חלק מיהודי לוב נשלחו לברגן בלזן.

במחנה הריכוז, יוסף ומשפחתו שהו כשנה תחת תנאים קשים, ולמרבה הצער שניים מבני המשפחה איבדו את חייהם. למרות כל זאת, יוסף ומשפחתו שרדו את הקשיים ובתום מלחמת העולם השנייה, משפחת מסיקה ניסתה לחזור לבתיהם, אך למרבה הצער, כל רכושם נשדד ע"י שכניהם הערבים וביתם התרוקן.

עם המעט שנותר ניסו לשקם את חייהם ובשנת 1949, לאחר תקופה קשה של פרעות קשות ביהודים, משפחת מסיקה עלתה ארצה בסיוע של הסוכנות היהודית. יוסף מסיקה, יחד עם ילדיו, עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "גלילה" הישר לנמל חיפה שם נקלטה המשפחה ב-"שער עליה" – מחנה מעבר לעולים.

לאחר מספר חודשים נמצאה להם מעברת עולים בבאר יעקב, שם גרו באהלים. כשבקיץ היה חום אימים, העולים נאלצו לצאת מהאהל, להתאוורר מהחום הנורא. בחורף האהל הוצף במי גשמים וכל חפציהם נרטבו, לעיתים האהלים עפו ברוח והעולים נרטבו עד לשד עצמותיהם. בלילות הדליקו עששיות לתאורה ואת מזונם בישלו בפתיליה. בבאר יעקב המשפחה התרחבה ונולדו ליוסף שלושה ילדים צברים.

לאחר מבצע סיני באוקטובר 1956, פנו נציגי הסוכנות היהודית ליוסף מסיקה והציעו לו לעבור לאשדוד שעתידה להיות עיר ואם בישראל. אנשי הסוכנות היהודית לקחו את יוסף לסיור במקום בו עתידה לקום העיר אשדוד. אשדוד דאז הייתה מקום שומם, ים וחולות זהב, אך אלה קסמו בעיניו של יוסף והסכים לעבור לגור בה, מתוך תחושת חלוציות ורצון להיתרם למען בניין הארץ.

בחודש נובמבר שנת 1956, הגיע יוסף עם בתו הבכורה לגור באשדוד ויחד הקימו את המכולת הראשונה של אשדוד. המכולת שימשה ככלבו זעיר, בו היה ניתן לרכוש מוצרים: מזון, ירקות, בשר, בגדים, כלי מטבח וכו'
במשך כשבועיים שהו באשדוד יוסף ובתו, עם קבוצת חיילים שהגנו על המקום ומספר פועלים שהגיעו בכדי לבנות את הפחונים שהיו מיועדים לקליטת העולים. לאחר כשבועיים הגיעו 21 המשפחות הראשונות, עולים יהודים ממרוקו.

יוסף יחד עם נציג הסוכנות דאז, שלמה לוי, קיבלו את העולים וחילקו להם מצרכים בסיסים כמו שמיכות, פתיליות, מיטות, שולחן וכסאות וכלי מטבח שונים. חיי העולים לא היו קלים: היה קשה לגור בפחון בחורף עם רעש הגשם הנוראי שדפק על הפח, בסופות הרוח פחונים עפו כי לא יכלו לעמוד בעוצמת הרוח והעולים נותרו ללא קורת גג תחת הגשם השוטף. בקיץ החום היה נורא, הפח התחמם מהשמש, ולשבת או לישון בפחון היה בלתי אפשרי, העולים הזיעו והתינוקות בכו ללא הרף.

אהבת האדם של יוסף מסיקה הורגשה לעולים חסרי המזומנים שהגיעו לקבל מוצרי בסיס, בתלושי מזון שחילקה להם הסוכנות היהודית, אך היו מעטים מאוד. את שאר המוצרים רכשו בשוברים שיוסף הנפיק (שלעתיד קיבלו את הכינוי "הכסף של יוסף") להם בעצמו וחזר והפציר בהם לשלם לו כשיהיה בידם הכסף הנדרש. העולים השתמשו בשוברים עד סוף אותו חודש, כשקיבלו את שכרם שילמו בפועל על המצרכים הנוספים שאותם רכשו. המכולת של יוסף הייתה מרכז החיים של העולים באשדוד דאז, מקום מפגש, מקום בילוי וכמובן מקום לקניית מצרכים.

בשנת 1958 משפחתו של יוסף מסיקה עברה לגור באשדוד ברחוב הראשון שהוקם באשדוד, רחוב "הראשונים", בדירה שגודלה 48 מ"ר בה גרו יוסף ושמונת ילדיו.

בפברואר 1977 בחגיגות 20 שנה לעיר אשדוד, עיריית אשדוד בראשות ראש העיר מר צבי צילקר, הכירה ביוסף מסיקה כראשון התושבים בעיר "ראשון הראשונים" , בשיתוף משפחתו בשנת 1996, הנציחו את שמו על ידי הקמת בית כנסת ברובע ט' שבעיר אשדוד ששמו "מגן יוסף".

בשנת 1987 י"ד באדר תשמ"ז בגיל 73 יוסף מסיקה נפטר וניקבר בבית העלמין שבאשדוד.

סיפורו של יוסף מסיקה ז"ל ממחיש לנו גבורה מהי: איננה רגעית או בנקודת זמן ספציפית, הגבורה היא דרך חיים של נתינה, חיפוש אחר משמעות, אהבת החיים, אהבת האדם והעם והרצון לתרום ולעשות למען בני אדם באשר הם. הסיפור של יוסף ריגש אותנו מאוד ולימד אותנו מעט על הזווית של שורדי השואה מלוב ועל תרומתם בבניין הארץ.

יהי זכרו ברוך! תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

מה דעתכם?

בתמונות: יוסף מסיקה ז"ל, בית הכנסת 'מגן יוסף' באשדוד, אשדוד בימיה הראשונים.
קרדיט: אתר הקשר הרב דורי, 'אשדוד נט'.

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x