סיפור הגבורה של מרים קליין

מרים קליין גיבורת השואה

וונדר וומן – גרסת המציאות

המונח "גיבור על" מקושר תמיד לאדם בעל כוחות על מיוחדים או שיש לו חליפה המייחדת רק אותו. הסיפור שאציג בפניכם, מגלה לנו כוח-על שלא קיים באף סרט אלא רק במציאות. כוונתי היא לגבורה. מכאן אני רוצה שתכירו את מרים קליין הוונדר וומן האנושית.

מרים נולדה בכפר ברודינה שברומניה, עם פרוץ מלחמת העולם ה-2 , נאלצו מרים ומשפחתה לעזוב לעיר סוצ'בה שברומניה, שם הופרדה מרים ממשפחתה, אך זה לא מנע מהמשפחה להתאחד לטובת מסע לכפר שומילוף שבאוקראינה אותו יעברו יחד. הדרך לכפר נעשתה מהעיר ליינדיץ שבסרביה בצעדה שארכה לא פחות מ-6 שבועות. הצעדה הייתה מלווה בתנאי מזג אוויר קשים דוגמת גשם ושלג, מרים ומשפחתה לא ויתרו לקשיים הרבים שנצבו בפניהם, והמשיכו במסע למרות הקור והקשיים הרבים מנשוא שליוו אותם לכל אורך אינספור הקילומטרים – מרים ומשפחתה הם פשוט השראה!

מרים ומשפחתה הגיעו לכפר שומילוף, המחנה היה מוכה טיפוס ומחלות שונות, עכברושים שתקפו אנשים ואכלו איברים, עד כדי מצב שבני משפחת אדם חולה היו יושבים לידו ומגרשים אותם כדי שלא יכאיבו לו. הקשיים הרבים במחנה והמחלות, הובילו לפטירת אביה של מרים, ממש בסמוך ליום הולדתה ה-10.

למרים היו סיבות רבות לוותר, אך לא רק שלא ויתרה, מרים לקחה על עצמה את המלאכה של עשייה למען המשפחה. בעודה ילדה בת 10, בתוך מציאות שעולה על כל דמיון, החלה מרים בליקוט שיבולים ולאחר מכן הייתה הולכת לטחנות קמח על מנת שלמשפחתה יהיה קמח, כך מרים הקטנה, דאגה למצרך כל כך בסיסי למשפחה – והכל באמצעות עבודה והתמדה רבה.

בהמשך יצאה לחפש עבודה בקיץ בה אספה פירות, היו אלא שנים קשות, שנים שבהם מרים נאלצה להתמיד ולא לוותר, להמשיך למרות הקשיים, וגם לסייע למשפחה, הקושי לכאורה הגיע לסיומו עם שחרור המחנה ב-1944, אבל הצורך להתגבר על מאורעות המלחמה לא פסח גם על מרים.

לאחר שמרים, אמה ואחיותיה קיבלו אישור לחזור לבתם שבכפר, צעדו מרים והמשפחה למוגילב שבאוקראינה כדי לקחת רכבת לצ'רנוביץ. באותה העת עבדה מרים בכל הבא ליד, הכל כדי לדאוג למשפחה: איסוף בקבוקים בעבור שמרים שמכרה, סחיבת סלים בשוק תמורת מעט מזון ועוד.

בשלב מאוחר יותר, החליטה מרים כי ויהי מה, היא תעלה לארץ הקודש. כדי לעלות לישראל, מרים צעדה מוינה ועד למילאנו – וואוו, מה שמרים הצליחה לעשות כדי להיות בארץ שחלקנו רואים באזרחות בה כמובן מאליו – גיבורה שמהווה השראה!

מרים הגיעה למילאנו על מנת לעלות לאוניה שתביא אותה לארץ ישראל, וכך היה. בתאריך 14.7.48 עלתה לישראל והגיעה לעיר ת"א, משם עברה לקריית אונו, ההתחלה החדשה לא הייתה קלה, פתאום ארץ חדשה, אנשים חדשים, עבודה חדשה, אבל מרים הכירה את משה שלימים יהיה בעלה, לאחר 7 חודשים הם נישאו ובשנת 1955 נולד בנם היחיד רפי – השושלת ממשיכה.

בישראל מרים עבדה בפרדסים, וכן בבית חרושת לגרביים, ובצרכנייה, שוב מרים עשתה כל שצריך כדי לדאוג למשפחתה.

מרים טיילה בארץ ובעולם, נהנתה מיופיה של ארצנו ויופיו של העולם, סין, רוסיה (פטרבורג ומוסקבה), צרפת, אנגליה, איטליה, הונגריה, אוסטריה, סקוטלנד, אירלנד, צ'כיה, פולין, רומניה, יוגוסלביה, בולגריה, תאילנד, גיאורגיה, ארה"ב ובקו – מדהים לראות איך מרים אחרי כל האירועים שעברה – הצליחה עדיין לראות את יופיו של העולם שלנו – חיוך קטן מבצבץ אצלנו כשאנחנו אומרים זאת – אישה מדהימה.

רפי בנה, לימים למד רפואה בטכניון, והביא לה נכדים ונינים – האושר שלה – משפחה לתפארת!

משנת 77' מתנדבת מרים בארגון "בני ברית" בקרית אונו, ונבחרה פעמיים לכהן כנשיאת הארגון. היא הייתה אחראית על פעולות דוגמת חלוקת מזון, הכנת אוכל לילדים עיוורים בגנים מיוחדים, וגם בפרויקט "זהב בגן", פעם בשבוע מרים תפקדה כסבתא בגן, עזרה לגננת ושיחקה עם הילדים, הכל כדי להראות לדור הצעיר, שיש עוד כוח ושמחת חיים בכולנו.

בחרנו להשוות את מרים לוונדר וומן כי תמיד היא התגברה, תמיד היא עשתה הכל מהכל, והכל למען המשפחה, מבלי לבחול באמצעים. בזכות כוחותיה ויכולתה להילחם ולנצח את הקושי. מרים קליין בחרה בחיים, התגברה על כלל הקשיים שעמדו בדרכה בעזרת עוצמות נפש יוצאות דופן ויצאה עם ידה על העליונה, לא זו אף זו, היא ניחנת בכוח על נוסף: כוונתנו היא לנתינה האינסופית למען האחר.

מקריאת מכלול חוויות של מרים, רק מסקנה אחת אפשרית: וונדר וומן היא אינה פיקציה אלא גיבורה בשר ודם וקוראים לה מרים קליין – השראה!

קרדיט: הקשר הרב דורי
נכתב על-ידי: מלי דרטבין

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x