לאה, אחיותיה ואחיה עברו חמישה חודשים במחנה אושוויץ עד השחרור המיוחל, 5 חודשים במסגרתם התמודדו עם קושי כבד מנשוא, 5 חודשים שהם בחרו בהתגברות על קושי – בחיים.
כשנשאלה לאה על ידי מנגלה בת כמה היא ("וי אלט ביסט דו?"), שיקרה לאה בת ה-14 וענתה כנגד האינסטינקט – "זעכצן" (שש עשרה) – ובכך הצטרפה לאחיה בצד שמאל כאשר הוריה נשלחו לימין. לילדי המשפחה הייתה כל סיבה לוותר, אבל כנגד הסיכויים הם בחרו להמשיך קדימה.
עם תום המלחמה, לאה עלתה לארץ יחד עם אחותה, בישראל היא נישאה לישראל, ביחד הזוג הביא לעולם שלושה ילדים. לאה וישראל הקימו בית לתפארת במדינת ישראל, וביחד הם מזכירים לנו שאל מול החושך הגדול, לאור תמיד תהיה המשכיות.
יש שיגידו שאין שום דבר יוצא דופן בסיפור הישרדותה של לאה. אנחנו נאמר שלאה היא גיבורה מלאת השראה!
אנו מקווים שכמוה גם אנחנו נצליח למצוא את תעצומות הנפש אל מול הקשיים היומיומיים, כי אם היא הצליחה במצבים בלתי אפשריים – גם אנחנו יכולים.