fbpx

סיפור הגבורה של יוסף קרמיש

גיבור השואה יוסף קרמיש

יוסף נולד בשנת 1907 באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוקראינה). יוסף למד באוניברסיטת ורשה, ובשנת 1937 קיבל תואר דוקטור להיסטוריה. הוא עמל על מחקר בנושא תולדות ורשה וקהילת יהודי ורשה, אך מחקרו נקטע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 כאשר גויס לצבא פולין.

עם פלישת גרמניה בקיץ 1941, יוסף היה חלק מארגון יס"ס – ארגון יהודי שבתקופת השלטון הנאצי סייע ליהודים מבחינה כלכלית, וסיפק להם מזון, תרופות וביגוד. במסגרת פעולותיו בארגון זה ובנתינה מעוררת השראה, גם בזמנים קשים ביותר, יוסף סייע ותרם משמעותית להמוני יהודים נרדפים.

החיים לא היו פשוטים, ואתגרו את יוסף שנתקל עצמו שוב ושוב בקשיים קשים מנשוא. הוא נאלץ להימלט ולעבור בין מקומות מסתור, כגון עליות גג ויערות, אך למרות התנאים הקשים, הוא מעולם לא ויתר, אל מול המכשולים הוא תמיד התגבר בצורה מעוררת השראה.

בקיץ 1944, כאשר שחרר הצבא האדום את האזור, יוסף גויס לצבא הפולני וקיבל מינוי של קצין. בתקופה זו הוא היה חלק ממקימיה של "הוועדה ההיסטורית היהודית" בלובלין, שתיעדה את הקהילות היהודיות שנפגעו וחרבו. במסגרת פועלו יוסף עבר בקהילות יהודיות בפולין וגבה משרידי שואה עדויות על חיי הגיבורים, בריחתם, והישרדותם – היה זה שם שהתחילה עבודתו המופלאה בהנצחת השואה, אך בוודאי שלא שם היא הסתיימה.

בהמשך, בשנת 1947, היה לסגן יושב הראש במכון ההיסטורי היהודי בוורשה, ועם עלייתו לישראל בשנת 1950 הצטרף לצוות ההקמה של הארכיון והמוזיאון בבית לוחמי הגטאות.

עם חקיקת חוק יד ושם בשנת 1953, יוסף ייסד את ארכיון יד ושם והיה מנהלו הראשון – ארכיון שמתעד את חייהן של קהילות יהודיות רבות בשואה.

כמו כן, במשפט אייכמן בשנת 1961, יוסף היה מבכירי המפענחים של מסמכי המקור ששימשו את התביעה, ואף העיד במשפט בדבר מקוריותם ואמתותם של המסמכים.

לצד כל עשייתו למען הזיכרון הקולקטיבי, יוסף הקים בית בישראל יחד עם בתיה קרמיש ולהם נולדו שני בנים, משה ואליהו, ושלושה נכדים. ב-1975 נהרג בנו אליהו בעת שירותו בצה"ל – יהי זיכרונו ברוך ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

בשנת 2005 יוסף נפטר, והשאיר אחריו גם 3 נכדים – בשנת 2005. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

עבודתו המקיפה של יוסף, במסגרתה תיעד את שהתרחש באותן שנים, והנציח את הגיבורים החזקים, אינה ניתנת לתיאור במילים.

יוסף הקריב את חייו למען הזיכרון, הוא כתב וערך עשרות מאמרים וספרים בנוגע לשואה, שיישארו עמנו לנצח, ויהדהדו – יש לזכור ואסור לשכוח את הגיבורים – מעשיו של יוסף מהווים השראה!

ב-21 באפריל 2020, נצעד שוב ונזכור כי את הגיבורים שהתגברו לרגע קטן כגדול, נזכור שגברת הרוח האנושית שלהם, צריכה להיות לנו למצפן, כי אם התגברו במצבים בלתי אפשריים, בוודאי שגם אנחנו יכולים להתגבר, איתם, למענם – ולמען זיכרון עם ישראל.

קרדיט: תמונות מיד ושם, יובל כהן.

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x