סיפור הגבורה של הווארד וננסי קליינברג​

גיבורי היום שלנו הם הגיבורים של סיפור אהבה שבו המציאות עולה על כל דמיון. סיפור שבו יד הגורל נגעה בהם יותר מפעם אחת, לצד המון התמדה וכוח רצון שגרם לחיבור המרגש מכל להתרחש – הווארד וננסי קליינברג – זוג שכולו השראה.

ב-15 באפריל 1945, עם שחרור ברגן בלזן בידי הצבא הבריטי, אחז האוורד קליינברג בחיים בשארית כוחותיו ושכב בין ערימה של אנשים שאינם עוד בין החיים.

יד הגורל רצתה, וצעירה בשם נחמה "ננסי" באום הבחינה בתנועותיו, והבינה שהוא עדיין חי.
כשהיא נזכרה באותו רגע היא מספרת: "כל מה שראיתי היו גוויות, וביניהם היה אחד שזז קצת", כנראה שאיזשהו כוח פנימי ובלתי מוסבר גרם להאוורד ליצור את התנועות הללו, בשארית כוחותיו, מאבק על החיים. אותו כוח הוא שאפשר לננסי לשים לב למצבו של הווארד, למרות שבעצמה הייתה במצב שאינו פשוט, ננסי החליטה שהיא אינה מתעלמת, היא אימצה את האוורד אליה, ומצאה את עצמה משכנעת אנשים שיסייעו לה להציל את האוורד.

למרבה המזל קבוצת גברים שעברה שם, סייעה לננסי וסחבה את הווארד לצריף נטוש סמוך.

במשך שבועיים האכילה ננסי את האוורד, דאגה לו והחזיקה אותו בחיים, לא ברור מה אותו הכוח המסתורי שגרם לננסי לעצור באמצע החיים, ופתאום לדאוג לאדם שלא הכירה לפני כן – הקרבה ועשייה למען האחר במובן הגבוה ביותר של המילה – השראה!

במהלך השבוע השלישי, במהלך נסיונותיה להשיג אוכל, יצאה ננסי. אולם כשחזרה, האוורד נעלם. היא הייתה בטוחה שיד הגורל שחיברה ביניהם היא שלקחה אותו שוב.

אולם הייתה זאת יד מכוונת, שביקשה לסייע לשמור על חייו של הווארד. חיילים בריטים שהבחינו בו, הבינו שמצבו מחייב טיפול מסור ומקצועי, ולקחו אותו לבית חולים צבאי, חצי שנה לקח להווארד להתאושש. חייו של הווארד ניתנו לו מחדש, אולם החיבור בין השניים אבד – ננסי חיפשה אותו בכל מאודה, אך ללא הועיל.

שנתיים לאחר מכן, במקרה שנראה כאילו יד הגורל סירבה לשחרר מהחיבור בין השניים. היגר האוורד לטורונטו, קנדה, זה היה ב-3 במאי 1947, שם קרה נס נוסף, האוורד גילה באמצעות קהילת שורדי שואה שגם ננסי היגרה לטורונטו.

במחווה רומנטית שלקוחה מסרטים הוליוודים, האוורד איתר את מקום מגוריה של ננסי ודפק על דלתה עם זר פרחים.

כשפתחה את הדלת, שאל: "את זוכרת אותי?"
ננסי השיבה: "זה אתה"
ננסי זוכרת את הרגע המיוחד: "פתחתי את הדלת וכמעט התעלפתי"

שלוש שנים לאחר מכן, הווארד וננסי התחתנו, נולדו להם ארבעה ילדים, ארבעה עשר נכדים וחמישה נינים. הם עדיין גרים בטורונטו.

ננסי והאוורד הם דוגמה למופת והשראה, אנשים שיצר החיים דחף אותם לסייע זו לזה, וכוח הרצון לא ויתר מעולם על הרצון להתחבר זה עם זו, יד הגורל גמלה להם בחיבור קוסמי, שאין דרך יותר טובה להסבירו מאשר – מופלא!