בן שפרינצה ואריה, נולד בשנת 1930 בכפר הולשוב, פולין. בהיותו בן 9 חודשים נתייתם מאמו. בהיותו בן 10 נכבשה פולין על-ידי הגרמנים והוא נאלץ לנדוד כדי למלט את נפשו מידי הנאצים. בדרך נדודיו הצטרף לפרטיזנים ביערות פולין ועד מהרה נתחבב עליהם מאוד והיה למורה דרכם ביערות הסביבה שנולד וגדל בה. כחמש שנים חי בקרב הפרטיזנים. עם גמר מלחמת-העולם הצטרף לתנועת הנוער החלוצי "נוחם" (נוער חלוצי מאוחד). דוב עלה לארץ דרך איטליה. האונייה שבה עלה נתפשה בידי הבריטים ונוסעיה גורשו על-ידי שלטונות המנדט לקפריסין. כעבור שנה, ב-6.4.1948 עלה לארץ בשם בדוי ומיד, על אף גילו הצעיר, התגייס והלך ישר מבית-העולים בנתניה לליווי שיירות מתל-אביב לירושלים.

דוב שירת בחטיבת הנגב והשתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. גדודו תקף את המערך המצרי בעיראק אל-מנשיה, אך נאלץ לסגת בשל התנגדות כבדה של האויב. בקרב זה נפל, ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.