יצחק אדלר

יצחק, בן מינדל ומיכאל, נולד בשנת תרפ"ז (1927) בצ’כוסלובקיה, בעיר ברהובו (ברגסא) שבקרפטורוס. למד בחדר ובבית ספר עממי, והמשיך ללימודים בישיבה.

בין שתי מלחמות העולם היה אזור קרפטורוס שייך לצ’כוסלובקיה. במרס 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיבלה הונגריה, שהייתה בת ברית של גרמניה, את השליטה עליו. באותה תקופה נמסרו גם שאר חלקי צ’כוסלובקיה – בוהמיה ומורביה לגרמניה, וסלובקיה הוכרה כישות עצמאית בחסות הנאצים.

גורל היהודים בקרפטורוס היה כגורל אחיהם ברחבי הונגריה: הגברים גויסו לפלוגות "שירות העבודה" של הצבא ההונגרי, ורבים אחרים היו, בחודשים הבאים, בין הראשונים שגורשו לאושוויץ.

עד לכיבוש הונגריה בידי גרמניה במרס 1944 הצליחו חלק מיהודי קרפטורוס לשמור על אורח חיים רגיל, ואף סייעו ליהודים שנמלטו מפולין ומסלובקיה. אחרי הכיבוש גורשו רובם למחנות ההשמדה.

עד תום המלחמה הושמדו כ-80 אחוזים מ-75,000 היהודים שחיו בקרפטורוס.

כל בני משפחתו של יצחק גורשו למחנה השמדה, שם נרצחו הוריו, אחיו ואחותו. רק הוא הצליח לשרוד במחנה העבודה, והגיע ליום השחרור.

בתום המלחמה חי יצחק עוד זמן מה בצ’כוסלובקיה, ובתחילת שנת 1947 הגיע לארץ ישראל באוניית מעפילים. הוא שהה תקופה קצרה בקיבוץ, אחר כך עבר לגור ליד קרוביו בכפר סבא ועבד כפועל, ובהמשך עבר לירושלים והחל ללמוד את מקצוע הנגרות.

סמוך לאחר בואו הצטרף יצחק ל"הגנה". בפרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחטיבת "אלכסנדרוני" – חטיבה מספר 3 ב"הגנה", שהופקדה על הגנת השרון. הוא הוצב בפלוגה ב’ בגדוד 33, ומאז השתתף בקרבות הגדוד במלחמה, בעיקר באזור המרכז.

במאי 1948 השתתף יצחק במבצע "מדינה" בכפר סבא הערבית.

כפר סבא הערבית, מזרחית לכפר סבא העברית, וכן ביאר עדס וקלקיליה היו איום בלתי פוסק לביטחון היישובים העבריים בסביבה מתחילת המלחמה. כפריים ערבים נושאי נשק ותגבורות של "צבא ההצלה" העיראקי של קאוקג’י היו מטרידים את העובדים בשדות ובפרדסים הגובלים באדמות הכפר הערבי, ומתנכלים במכות אש ליישובים הסמוכים.

עם הזמן גברה תוקפנותם של הערבים, שהחלו פושטים מתוך כפרם, לעתים בסיוע משוריינים, מחבלים במתקני הפרדסים, ממטירים אש כבדה על מערך עמדות היישוב היהודי ועורכים ניסיונות חוזרים ונשנים לפוצץ את הבארות המספקות מים לשדות, לפרדסים ולמושבה עצמה.

ב-9 במאי 1948 הותקפה כפר סבא באש כבדה, ובחסותה קרבו שלושה משוריינים עד לבאר המרכזית של היישוב ופוצצוה. אז הוחלט במטה חטיבת "אלכסנדרוני" לכבוש את כפר סבא הערבית.

מועד הפעולה נקבע ליום ה-13 במאי, יום לפני הכרזת המדינה, על כן נקרא המבצע "מדינה". ביצוע הפעולה הוטל על גדוד 33 של החטיבה, אליו צורפו שתי פלוגות מגדוד 32. פלוגה אחת הוקצתה להצבת חסימות למניעת החשת תגבורות מקלקיליה.

ב-13 במאי 1948 תקפו חיילי חטיבת "אלכסנדרוני" את כל השטח שממערב לקלקיליה. הגדוד תקף את כפר סבא הערבית לאור היום, בהתקפה שהחלה בשעה 12:00 לערך. לאחר קרב קשה שנמשך כשעתיים היה הכפר בידי החטיבה, לאחר מנוסת תושביו. כוחות גדולים של הלגיון הירדני יחד עם נושאי נשק מקומיים ניסו מספר פעמים לחזור ולכבוש את הכפר. הקרבות נמשכו עד רדת החשכה ובהם נפלו 29 לוחמים ישראלים, אך הכפר נשאר בידי החטיבה.

ביום 13 במאי, יום הקרב בכפר סבא הערבית, נפצע יצחק קשה. הוא הועבר לבית החולים בילינסון אך שם נפטר למחרת, ה’ באייר תש"ח (14.5.1948), יום הכרזת המדינה.

בן עשרים ואחת בנפלו. יצחק הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בפתח תקווה.

(המידע בדף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)